כמה כסף באמת צריך לפרישה? 10 שאלות שיספקו לכם את המספר

אין סכום אחד שמבטיח פרישה נוחה. 2 מיליון שקל יכולים להספיק למשק בית אחד, ולהיות רחוקים מהצרכים של אחר. מה שקובע הוא כמה תרצו להוציא, אילו קצבאות והכנסות יהיו לכם בכל שלב וכמה הון תצטרכו כדי להשלים את הפער.

במקום לחפש מספר קסם, הנה 10 שאלות שיעזרו לכם להגיע למספר האישי שלכם.

1. כמה באמת תוציאו בפרישה?

עברו על שלושה עד שישה חודשים של חשבון הבנק וכרטיסי האשראי וחשבו את ההוצאה החודשית הממוצעת שלכם. חלקו את ההוצאות לכאלה שיישארו, כאלה שייעלמו או יקטנו וכאלה שעלולות לגדול.

משכנתא שתסתיים לפני הפרישה אינה כמו מזון. נסיעות לעבודה עשויות לרדת, בעוד שהוצאות בריאות, פנאי או עזרה בבית עשויות לעלות. אל תשכחו הוצאות שנתיות וחד־פעמיות כמו ביטוח רכב, שיפוץ, החלפת רכב או עזרה לילדים.

מה לרשום: ההוצאה החודשית הרצויה בפרישה, במונחי כוח הקנייה של היום.

2. כמה קצבה באמת צפויה לכם?

פתחו את הדו״ח השנתי של כל קרן פנסיה וביטוח מנהלים וחפשו את הקצבה החודשית הצפויה. בדקו גם שאין קרנות, קופות או ביטוחים ממקומות עבודה קודמים שנשארו מחוץ לחישוב.

ליד כל מוצר רשמו את הצבירה הנוכחית, ההפקדה החודשית, הקצבה הצפויה ודמי הניהול. אצל זוג עשו זאת בנפרד, משום שבני הזוג לא בהכרח יפרשו באותו מועד. הקצבה בדו״ח היא תחזית ולא הבטחה, והיא עשויה להשתנות בהתאם להמשך ההפקדות, לתשואות ולנתונים נוספים.

3. האם ההפקדות לפנסיה מחושבות לפי השכר הנכון?

פתחו את תלוש השכר וחפשו את השכר שעליו מחושבות ההפרשות לפנסיה. השוו אותו לשכר ולרכיבי השכר שמופיעים בתלוש.

חשוב לדעת: שכר הברוטו והשכר שממנו חייבים להפריש לפנסיה אינם בהכרח זהים. הברוטו יכול לכלול רכיבים שאינם חלק מהשכר הקובע להפרשות, ולכן פער בין שני המספרים כשלעצמו אינו מעיד על טעות.

אם אתם מרוויחים 25 אלף שקל בחודש אבל ההפרשות לפנסיה מחושבות לפי 17 אלף שקל, אל תסתפקו בהפרש של 8,000 שקל. בדקו ממה הוא מורכב, והאם הם אמורים להיכלל בשכר הקובע בהתאם להסכם העבודה, להסכם קיבוצי אם חל, ולדין הרלוונטי. הבדיקה חשובה, משום שבסיס הפקדה נמוך יותר משפיע על הסכום שנכנס לחיסכון הפנסיוני, ובקרן פנסיה עשויה להיות לו משמעות גם לגבי הכיסויים הביטוחיים.

4. האם משכתם פיצויים בדרך?

עברו על נתוני מקומות העבודה הקודמים ובדקו אם משכתם כספי פיצויים בכל פעם שסיימתם עבודה. משיכה של 100 אלף שקל אינה רק 100 אלף שקל פחות בחיסכון. הכסף שנמשך גם מפסיק לצבור תשואה במשך השנים שנותרו עד הפרישה.

בנוסף, משיכות מסוימות של כספי פיצויים עשויות להשפיע על הטבות המס העתידיות בפרישה. לכן כדאי לרכז גם טופסי 161 ומסמכים ממעסיקים קודמים ולא להתייחס אוטומטית לפיצויים כאל כסף פנוי.

5. כמה ומתי תקבלו מביטוח לאומי וממקורות נוספים?

בדקו באתר הביטוח הלאומי את גיל הזכאות ואת קצבת האזרח הוותיק הצפויה לכל אחד מבני הזוג. הוסיפו שכר דירה, קצבאות והכנסות קבועות אחרות. ליד כל מקור רשמו שני דברים: כמה צפוי להיכנס ומאיזה גיל.

זה חשוב במיוחד לזוגות. אחד מבני הזוג עשוי להפסיק לעבוד לפני השני, והקצבאות השונות יכולות להתחיל במועדים שונים. לכן אל תניחו שההכנסה בפרישה תהיה מספר קבוע מהיום הראשון.

6. מה הפער וכמה כסף צריך כדי לממן אותו?

נניח שזוג רוצה לחיות מ-20 אלף שקל בחודש במונחי כוח הקנייה של היום. בחמש השנים הראשונות צפויות לו הכנסות קבועות של 12 אלף שקל. הפער הוא 8,000 שקל בחודש. במשך 60 חודשים מדובר ב-480 אלף שקל.

לאחר מכן מתחילות קצבאות נוספות, וההכנסה עולה ל-17 אלף שקל, כלומר הפער יורד ל-3,000 שקל. אם, לצורך המחשה, הפער הזה נמשך עוד 20 שנה, מדובר ב-720 אלף שקל נוספים.

בסך הכול מדובר ב-1.2 מיליון שקל של תשלומים מצטברים בדוגמה. זה לא אומר שצריך להחזיק 1.2 מיליון שקל ביום הפרישה. חלק מהכסף יישאר מושקע לאורך השנים ועשוי לייצר תשואה, בעוד שאינפלציה, מס ומשך הפרישה ישפיעו בכיוון השני. לכן בתכנון מקצועי בונים את התזרים לפי תקופות, ובוחנים אותו תחת כמה הנחות, במקום להשתמש במספר קבוע שלכאורה מתאים לכולם.

7. איזה הון באמת זמין לכם?

רכזו קרנות השתלמות, קופות גמל, גמל להשקעה, תיקי השקעות, פיקדונות וחסכונות אחרים. ליד כל נכס רשמו שווי, מועד נזילות, מיסוי אפשרי בעת משיכה והייעוד שלו. הפרידו בין כסף למחיה שוטפת, כסף להוצאות גדולות ורזרבה למקרי חירום.

אל תספרו אוטומטית את דירת המגורים. דירה בשווי 3 מיליון שקל שאתם ממשיכים לגור בה אינה 3 מיליון שקל זמינים למחיה. רק אם קיימת תוכנית למכור, לצמצם דיור או לייצר ממנה הכנסה, יש לה מקום בתכנון.

8. האם קצב החיסכון ומסלול ההשקעה מתאימים ליעד?

השוו בין ההון שכבר עומד לרשותכם לבין צורכי המימון שמיפיתם. ההפרש מראה כמה עדיין צריך לצבור עד הפרישה. עכשיו בדקו כמה אתם חוסכים מדי חודש וכמה שנים נותרו. אם קצב החיסכון לא מספיק, האפשרויות הן בין היתר להגדיל הפקדות, לדחות את מועד הפרישה, להתאים את ההוצאה המתוכננת או ליצור מקור הכנסה נוסף.

בדקו גם מתי תצטרכו את הכסף. כסף שנדרש בשנים הראשונות לפרישה אינו בהכרח צריך להיות מנוהל באותה רמת סיכון כמו כסף שמיועד לעוד 20 שנה. המטרה אינה להוריד סיכון באופן אוטומטי, אלא להתאים אותו למועד השימוש בכסף וליכולת לספוג ירידות.

9. כמה אתם משלמים בדרך?

בדקו את דמי הניהול מההפקדות ומהצבירה בכל המוצרים. פער של 0.25% בדמי הניהול על צבירה של 2 מיליון שקל הוא 5,000 שקל בשנה, עוד לפני התשואה העתידית שהכסף הזה יכול היה לצבור.

אבל אל תעברו מוצר רק בגלל המחיר. מסלול ההשקעה, הכיסויים הביטוחיים והתנאים הקיימים חשובים גם הם. המטרה היא להבין כמה אתם משלמים ואם אתם מקבלים תנאים תחרותיים ביחס לחלופות שמתאימות לכם.

10. כמה באמת יישאר לכם נטו?

בסופו של דבר, אתם חיים מהכסף שנכנס לחשבון. לקראת הפרישה צריך לרכז את הקצבאות, ההכנסות הנוספות, משיכות הפיצויים שבוצעו בעבר והטבות המס שעשויות לעמוד לרשותכם. יש לבחון גם את אופן ניצול הפטורים ואת קיבוע הזכויות. לכן לצד הקצבה הצפויה צריך להעריך גם את ההכנסה נטו לאחר מס. שתי משפחות עם אותה קצבה ברוטו לא בהכרח יישארו עם אותו סכום למחיה.

ולבסוף, עשו לתוכנית מבחן לחץ: מה קורה אם תפסיקו לעבוד שנתיים מוקדם יותר, אם ההוצאות יהיו גבוהות ב-10%, או אם שוק ההון יירד בשנים הראשונות לפרישה? אם שינוי קטן מפיל את התוכנית, צריך לבנות מרווח ביטחון גדול יותר.

אז כמה כסף באמת צריך?

בסוף הבדיקה צריכים להיות מולכם שישה מספרים: ההוצאה החודשית הרצויה, ההכנסה נטו הצפויה בכל תקופה, הפער בכל שלב, ההון שכבר זמין לפרישה, הסכום שעדיין צריך לצבור וקצב החיסכון הנדרש כדי להגיע אליו.

לכן זוג שרוצה 20 אלף שקל בחודש וצפוי לקבל 17 אלף שקל נמצא במצב שונה לחלוטין מזוג שרוצה אותה רמת חיים אבל צפוי לקבל רק 10,000 שקל. השאלה הנכונה אינה אם הגעתם למיליון, שניים או שלושה מיליון שקל. השאלה היא אם הקצבאות, ההון והחיסכון העתידי שלכם יכולים לממן את רמת החיים שאתם רוצים, גם כשהמציאות אינה מתפתחת בדיוק לפי התוכנית.

הכותבת היא מתכננת פיננסית וסוכנת ביטוח פנסיוני ב-SFP (ספיר קדוש סוכנות לביטוח פנסיוני בע״מ).